מאמרים וכתבות

עורך דין - נוטריון ומה שביניהם

10.05.2004

כאשר עורך-דין הופך לנוטריון הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה שונה לגמרי מזו שהיה רגיל לה כעורך-דין. בתוקף תפקידו כנוטריון הוא חייב להגן על החוק ורק על החוק אפילו אם זה נוגד את האינטרס של ה"לקוח" הפונה אליו. עורך-דין שאינו מסוגל להפעיל מתג נפשי שכזה אסור לו, לדעתי, לשמש כנוטריון.

גלישה במספר אתרי נוטריונים בעולם העלתה תופעה מעניינת, שלגבי דידי היוותה חידוש והפתעה גמורה, והיא:

במרבית המדינות בהן גלשתי עורכי-דין ונוטריונים מאוגדים בלשכות נפרדות דהיינו, קיימת לשכת עורכי-דין (או לשכות עורכי-דין) וקיימת בנפרד לשכת נוטריונים (או אפילו כמה לשכות באותה מדינה המאוגדות ביניהן ומשתפות פעולה מקצועית).

עורכי-דין אינם פועלים כנוטריונים.

נוטריונים אינם פעילים כעורכי דין.

 

או במלים פשוטות – קיימת הבחנה ברורה בין מקצוע עריכת הדין למקצוע הנוטריון והדבר היחיד המקשר בין שני המקצועות הוא (וגם זה לא בכל המדינות) ההשכלה המשפטית המשותפת לשני המקצועות.

 

ניסיתי לתת לעצמי (לפחות לעצמי אם לא לאחרים) הסבר, כיצד זה קרה, כי מרבית המדינות עשו הבחנה ברורה זו בין תפקיד עורך- דין לתפקיד נוטריון. כוונתי בעיקר לארצות אירופה, ושוב בעיקר לארצות מערב אירופה, בהן התפתח מקצוע זה במאות השנים האחרונות.

 

לי נראה, כי אין זה מקרה שכך התפתחו העניינים ביבשת אירופה (ואחריה כמעט בכל העולם כולו). למעשה ההפרדה הגמורה בין תפקידי עורך דין לתפקידי נוטריון מתבקשת מאליה. עורך דין, מעצם טיב תפקידו ועבודתו הנו "צד" בכל הדברים בהם הוא עוסק. הוא מייעץ ללקוחותיו כיצד לנהל ענייניהם, כיצד לכלכל מעשיהם כאשר הוא – מתוקף החוק ובתוקף תפקידו – מזדהה עם הלקוח הזדהות מלאה ועושה ככל אשר לאל ידו, במסגרת החוק, כמובן, כדי לעזור ללקוחו לנצל כל פירצה, לקונה, ניסוח לא מדוייק וכו' וכו' בחוק. מתפקידו של עורך הדין הוא להגן על לקוחו נגד החוק – במסגרת החוק.

 

לעומתו, בכל מקום בו מוגדר תפקיד הנוטריון - הבולט בהגדרה הוא היותו של הנוטריון נייטרלי בכל עיסוקיו. להלכה ולמעשה אין לנוטריון לקוח, כי "הלקוח" של הנוטריון הוא החוק ומתפקידו לשמור על ביצוע החוק וזאת בעיקר בצד הלא מהותי שלו אלא בצידו הפורמלי.

לדוגמא: כאשר עורך דין עוזר ללקוח להכין תצהיר לעניין כלשהו מתפקידו לייעץ ללקוח כיצד ומה לכתוב, מה טוב בשבילו, מה לא לכתוב וכו' וכו'. לעומת זאת תפקידו של הנוטריון הוא לבדוק כי התצהיר ייערך ע"פ הכללים הכתובים בחוק, ייחתם כנדרש ויכלול את כל האלמנטים הדרושים על פי החוק. אין כל מניעה (ולי נראה אף רצוי) כי עורך דין יעזור ללקוח לכתוב את תצהירו והנוטריון, במקרה הצורך (בעיקר במקרה שהמסמך דרוש לצרכי שימוש מחוץ לגבולות המדינה) יאשר את התצהיר ואת חתימתו של המצהיר עליו כדי שזה יוכל לקבל אפוסטיל על המסמך.

 

כמובן לא אוכל לפרט כאן את מיגוון תפקידי עורך הדין אבל אנסה לעמוד על הרצוי בתיפקודו של נוטריון במסגרת החוק החל בישראל. עוד לפני כן הערה כללית: קיים הבדל ניכר בין מדינות העולם לבין ישראל באשר לעצם מהות תפקידו של נוטריון. תפקידיו בארץ מוגדרים בחוק הנוטריונים ואנו נבחון את התפקיד (המצוי והרצוי) ע"פ הוראות חוק זה. בהקשר זה ברצוני רק להעיר, כי במרבית ארצות חוץ, תפקידי הנוטריון מורחבים יותר לעומת תפקידי הנוטריון בארץ בעיקר בכל הנוגע לעיסקי נדל"ן, סחר בינלאומי, גביית חובות ושטרות, ענייני ירושות וצוואות ועוד ועוד, כאשר – וזהו דבר הבולט לעין מיד בהסתכלות ראשונה - לא מצאתי עוד מדינה מבין אלה שבדקתי, בה הנוטריון עוסק באישורי נכונות תרגום מסמכים לצרכי קבלת אפוסטיל.

 

כמובן ניתן לטעון, ואולי אף בצדק רב, כי מתרגם או מתורגמן העוסק בשפה אחת או שתיים עושה את מלאכת התרגום הדרושה נאמנה יותר מאשר נוטריון ואולי זאת הסיבה שמרבית המדינות בעולם הגיעו למסקנה להכיר במוסד הנקרא "מתרגם מוסמך" או "מתרגם מושבע" (מלשון שבועה). לתפקיד מתרגם מוסמך מתמנה אדם פיזי, (ולא משרד) העובר בחינה (בפני מי?) בשפה אחת או יותר, מקבל מינוי (ע"י מי?) לתקופה מוגבלת ולשטח גיאוגרפי מוגדר, משלם אגרה ומקבל מספר מתרגם ומשמש מתרגם מוסמך לאותן שפות ובאותו איזור לגביו הוא קיבל את מינויו. אישורו של מתרגם מוסמך על נכונות התרגום שערך מזכה את בעל המסמך לקבל אפוסטיל מהמדינה (או אחד ממוסדותיה) לצורך משלוח המסמך המתורגם לארצות חוץ.

 

מסיבות שלי אין הסבר לגביהן, מצא המחוקק הישראלי לנכון לאמץ הסדר שונה לגמרי מההסדרים הנהוגים במרבית ארצות העולם. תפקידו של נוטריון הוגדר במדוייק בחוק ובתפקידו אין הנוטריון רשאי לעשות יותר ממה שהוטל עליו או לעשות זאת אחרת מאשר החוק קבע. וכאן אני בא לנקודה שבגללה מצאתי לנכון להעלות הרהורים והשגות אלה בפני ציבור הנוטריונים ולשתף אותם בלבטי.

 

כפי שידוע לכל העוסק במלאכה, גדולתו של עורך דין היא במיומנותו לנצל כל פירצה בחוק כדי להגן על לקוחו בפני החוק במסגרת החוק.

 

לא כן הנוטריון: לטעמי ולמיטב הבנתי לנוטריון אין "לקוח" במובן של לקוח עורך-דין. לקוחו של הנוטריון הוא החוק ותפקידו של הנוטריון הוא להגן על החוק כרוחו וכלשונו מבלי לחפש ולמצוא מעקפים או פרצות בתוכו.

 

כל בר-בי-רב יודע, כי אין צורך בגאון משפטי כדי להיות נוטריון. התכונות הדרושות לתיפקודו הנכון של נוטריון לדעתי הן – הגינות, יושר, ויושרה אין קץ (integrity בלע"ז) וגדולתו ביכולתו להגן על החוק גם נגד האינטרסים של אלה הפונים אליו.

 

כדי להבהיר עמדתי בנקודה זו ברצוני להעיר למשל, כי כאשר באים לאשר נכונותו של תרגום אין זה משנה לנוטריון מי הוא בעל המסמך, מי המשלם את שכרו או מי הביא אליו את המסמך. הוא יכול לאשר את נכונות התרגום (אם התרגום נכון, כמובן) מבלי להכיר כלל את בעל המסמך. בעל המסמך, לדעתי, אינו הופך ללקוח של הנוטריון אלא הוא מבקש שרות והנוטריון, אשר רק הוא הוסמך על כך ע"י החוק, נותן את השרות המבוקש ע"י הפונה אליו כפי שהדבר הוגדר בחוק הנוטריונים.

 

אין חובה על עורך-דין (בהתקיים התנאים לזכאותו לכך) להוציא רשיון נוטריון ולעסוק במקצוע זה. אבל, לדעתי, משהחליט עורך-דין לקבל על עצמו תפקיד נוטריון הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה הפוך לגמרי מעיסוקו כעורך דין. כאמור, עורך-דין מעצם הגדרת תפקידו חייב לחפש כל פרצה היכולה להגן על לקוחו, לתרץ את מעשיו (במשפט הפלילי למשל) או לשחרר אותו מחבויות מסויימות (במשפט האזרחי למשל) – כל זאת כמובן במסגרת החוק וע"י פירושו הנכון האפשרי. כל דו-משמעות בחוק פועלת, ע"פ החוק נגד מנסחו ולטובת הלקוח.

לדעתי כאשר עורך-דין הופך לנוטריון הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה שונה לגמרי מזו שהיה רגיל לה כעורך-דין.

 

הדבר דומה לעורך-דין המתמחה לשופט (ויסלחו לי כב' השופטים שאני משתמש בהם כדוגמא). גם כאן אין חובה על עורך-דין להסכים לשמש כשופט. אבל אך משקיבל על עצמו עורך-דין מינוי לתפקיד שיפוטי הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה שונה לגמרי מזו שהיה רגיל לה כעורך-דין. כמובן אין הוא משתנה – הוא נשאר אותו בן אדם עם אותם הרגלים, עם אותה דרך מחשבה וכו' וכו', אך בתפקידו כשופט הוא חייב להיות מסוגל להפעיל כעין מתג פנימי נפשי המנטרל את דרך מחשבתו שהיה רגיל לה כעורך-דין והוא חייב להתעלות מעל עצמו ולהיות נייטרלי כאשר תפקידו הוא: להגן על החוק וליישם אותו כמיטב הבנתו וידיעותיו.

 

הוא הדין בנוטריון: בתפקידו כנוטריון חייב עורך הדין להתעלם מכל הלך מחשבתו כעורך-דין והוא חייב להפעיל אותו מתג נפשי שדיברתי עליו לעיל ובתוקף תפקידו זה הוא חייב להגן על החוק ורק על החוק אפילו אם זה נוגד את האינטרס של ה"לקוח" הפונה אליו. עורך-דין שאינו מסוגל להפעיל מתג נפשי שכזה אסור לו, לדעתי, לשמש כנוטריון.

 

בהקשר זה עלי להעיר ולהאיר על קוריוז מעניין: בכל הנוגע למתן שרותי נוטריון ע"פ סעיף 7 לחוק הנוטריונים המגדיר את סמכויות הנוטריון לא התעוררה כל בעיה או מחלוקת בקשר למתן שרותי נוטריון וגביית שכר טרחה עבורם, כל הנוטריונים גובים אותו שכר ונותנים אותו שרות ממטולה עד אילת בכל הקשור בסמכויותיהם למעט סעיף 7(4) לחוק הדן באישור נכונותו של תרגום.

 

כדי להבהיר: סעיף 7(1) אימות חתימה על מסמך או סעיף 7(3) אישור נכונותו של העתק מסמך, סעיף 7(5) אישור תצהיר, סעיף 7(6) מתן תעודת חיים, סעיף 7(7) או 7(8) או 7(9) או 7(10) או 7(11) אימות הסכם ממון.

כל הנוטריונים בכל הארץ נותנים אותו שירות וגובים אותו שכר. אין כל בעיה ואין כל מחלוקת.

 

שונה הדבר באשר לסעיף 7(4) כאשר אנו דנים באישור נכונותו של תרגום.

 

היש למישהו מכם הסבר מתקבל על הדעת שיעמוד בביקורת משפטית על ההבדל בין ההתייחסות השונה לסעיף 7(4) לחוק הנוטריונים לעומת יתר חלקי סעיף 7?

 

אסיר תודה אהיה אם מישהו יוכל להסביר לי למה השוני בפירוש הניתן לסמכות הנובעת מסעיף 7(4) לעומת כל יתר חלקי סעיף 7 בחוק הנוטריונים.

 

לי יש הסבר. אך על כך בפעם אחרת.

 

אשמח לקבל תגובות חברים להרהורים שהעליתי בשורות אלו.

 

דוד אשד, עו"ד

 

הערות העורך
לתגובות - הוסיפו תגובה באמצעות המנגנון המקוון.
תגובות המופיעות באתר הינן על דעת המגיבים/ות בלבד ואינן משקפות באופן כלשהו את עמדות הלשכה.
תגובות                                                                                  לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

1 מקווה לקבל תשובות
אבנר,  פתח תקוה,  17/08/2011 22:14:08

2 כתבה מעניינת אבל ...
יעל מ.,  01/09/2005 01:27:48

3 תנאים לקבלת רשיון נוטריון
דוד אשד עו"ד,  14/06/2004 13:43:12

4 באילו תנאים יכול עו"ד להיות נוטריון?
שרון,  29/05/2004 22:00:25

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון