מאמרים וכתבות

קביעות גורפות

ביקורת על פסק דינה של כב’ השוטפת נחמה מוניץ מבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קבעה, כי אין להחיל את החסיון שבסעיף 48 לפקודת הראיות על נוטריון. לדעת הכותב, השירות הניתן על ידי נוטריון אינו טכני אלא שירות מקצועי אישי, ולפיכך יש להחיל את החסיון גם על יחסי לקוח - נוטריון.

"הגם שנוטריון הינו עורך דין במקצוע, הרי שהשירות הניתן על ידו איננו שירות מקצועי במובן סעיף 48 לפקודת הראיות ומכאן שאין להחיל את החסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות על פעולתו של נוטריון". כך פסקה השופטת נחמה מוניץ, מבית המשפט המחוזי בנצרת, בפסק דין שנתנה באחרונה (בש"א מחוזי נצרת 2272/01 קוונטון ואח' נ. בנק הפועלים ואח', החלטה מיום 17.10.01. ראה "גלובס" מיום 22 באוקטובר 2001).

לטעמי, קביעותיה אלה של השופטת גורפות. סעיף 28 לחוק הנוטריונים שכותרתו "סוד מקצועי" מחייב נוטריון לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על פי דין, אלא אם נצטווה אחרת "לפי צו בית משפט או בהליך משפטי".

מבדיקת דברי ההסבר לסעיף העוסק בסודיות מקצועית (ראה הצעות חוק 854 מ- 6.8.1969) עולה: "גם שמירת הסודיות המקצועית היא חובה משותפת לכל המקצועות החופשיים, והכרח הוא להטילה על נוטריון באשר הוא ממלא תפקיד מובהק של נאמנות". השופטת קבעה: "מכאן שהחסיון המוענק ללקוח, משום תוכנו ומהותו, לא נועד אלא למקרים בהם נותן עורך הדין שירות שטבעו מקצועי. שירות כזה לא ניתן על ידי עורך הדין המשמש כנוטריון, שירות זה הינו טכני במהותו. על כן, אין מקום להרחיב את החסיון כך שיחול גם על עורך הדין המשמש כנוטריון, רק משום שהוא עורך דין במקצועו והנזקק לשירותו הוא לקוח".

הבה נבחן איפה, אם השירותים הניתנים על ידי הנוטריון הם "טכניים בעיקרם ואינם "שירות מקצועי אישי".

למרות שבחלק מהשירותים הנוטריונים יש היבט טכני כמעט שאין שירות נוטריוני שהינו טכני בלבד, מלבד "אישור העתק צילומי של מסמך".

על פי תקנה 4 לתקנות הנוטריונים: "נוטריון לא יתן אישורו על עשיית פעולה בפניו, אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה".

חובת הנוטריון להשתכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי, וכי הוא מבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה מחייבת שירות מקצועי ולא "טכני". רק אדם בעל כישורים מקצועיים יכול לבדוק אם הניצב בפניו מבין את "משמעות הפעולה".

הנוטריון מוסמך לאמת "הסכם ממון שנערך לפני הנישואין" ועליו להשתכנע, בעשותו כן, כי הניצבים בפניו "עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו".

כדי להשתכנע על הנוטריון לקרוא עם בני הזוג את ההסכם ולהסביר להם את השלכותיו. האם נוכל לכנות פעולה זו כפעולה "טכנית" או מקצועית? במסגרת סמכויות הנוטריון הוא מוסמך על פי סעיף 7.(9) לחוק "לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר". ודאי שאי אפשר לומר שעריכת מסמך בעל נפקות משפטית הוא עניין טכני.

כמו כן על פי פיסקה (10) רשאי הנוטריון "להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר". ישנן מדינות בהן לנוטריון הסמכות לעסוק ברישום מקרקעין ובענייני ירושה (צרפת). בתוקף היות כותב שורות אלה נוטריון הוא ניהל ישירות עם בית המשפט המוסמך במינכן, גרמניה, הליכי ירושה וצוואה בתיק מסויים עד קבלת הצווים המתאימים, ודאי שאין להתייחס לפעולות אלה כפעולות טכניות אלא מקצועיות.

יש לציין כי המחוקק העניק לנוטריון את הסמכות המצויה בסעיף 22 לחוק הירושה לאשר צוואה הניתנת "בפני רשות" דהיינו, בפני שופט או רשם של בית משפט. סעיף 53 לחוק הנוטריונים קובע: "לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט". צוואה בפני רשות יכולה להיות בעל פה. יש לציין כי מסמך נוטריוני דינו על פי פקודת הראיות כדין "תעודה ציבורית" על פי סעיף 29(2) לפקודה דהיינו תעודה של אחד הגופים: "משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון (להלן-מוסדות)".

נוכח האמור - לעניות דעתנו, אי אפשר לקבוע כי השירותים הניתנים על ידי נוטריון הינם טכניים בעיקרם ואינם "שירות מקצועי אישי" ויש להחיל את החסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות עליהם בהתאם.

הערות העורך
הכותב הוא יו"ר ועדת הנוטריונים הארצית של לשכת עורכי הדין, ובעבר שופט בית הדין הארצי וחבר ועדת האתיקה הארצית.
המאמר פורסם בעיתון גלובס מיום 28-29 בנובמבר 2001.
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון