רקע ומהות

1. מגמות בעולם הביקורת הפנימית

מערך הביקורת הפנימית מהווה מרכיב מרכזי במערך ניהול הסיכונים והבקרות הכולל ובעיקר כגוף האמון על בחינת מערך הבקרה הפנימית בארגון בהתאם לסיכונים השונים. בהתאם לגישות בינלאומיות מקובלות לביקורת הפנימית נדרשת יחידת הביקורת הפנימית לקחת חלק בבחינת נאותות תהליכי העבודה, הן בדרך של הערכת רמת הסיכון ואיכות ניהולו והן בדרך של בחינת רמת הבקרה הפנימית בארגון. הביקורת הפנימית, כגוף בלתי תלוי וכנציגי המועצה הארצית וההנהלה, נדרשת לפעול לביצוע ביקורות על כלל פעילות הארגון בהתאם להערכת גורמי הסיכון ולשמש כ"ברומטר" הארגוני לרמת הבקרה ולרמת הסיכון.

בד"כ נהוג למקם את הביקורת הפנימית במעגל השלישי של כלל מערך ניהול הסיכונים, אשר מעגל זה אמון על ביצוע בדיקות בלתי תלויות בכלל פעילויות הארגון בהתאם לתכנית עבודה ממוקדת סיכונים.

גם בהתאם להנחיות לשכת המבקרים הפנימיים הבינלאומית – IIA, הביקורת נדרשת לקבוע את תכנית עבודתה על בסיס סקר הערכת הסיכונים שיבוצע בכלל היחידות והתהליכים בארגון. תהליך סקר הסיכונים, אמור לכלול: לימוד והבנה של פעילות היחידה, השינויים האסטרטגיים והמבניים הצפויים, הסיכונים המובנים להם חשוף הארגון בפעילות זו (סיכונים שורשיים), והערכת רמת הבקרה הקיימת (סיכונים שיוריים). יש לציין, כי בהתאם להנחיות אלו, על הביקורת לשים דגש לסיכון השורשי והשלכתו בעת בבניית תכנית העבודה הרב שנתית והשנתית הנגזרת ממנה.

2. הביקורת בלשכה

הביקורת בלשכת עורכי הדין בישראל (להלן "הלשכה") נערכת על פי הקבוע ב"חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961" ותיקוניו מאז (כולל מס' 38 התשע"ו), וב"חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב 1992", וכן על פי הכללים, התקנות והנוהלים של הלשכה.

הביקורת משרתת את יחידות הלשכה ע"י בחינה והערכה של פעולותיהן, במטרה לסייע להנהלת הלשכה והמועצה הארצית בבקרה שוטפת על רמת הממשל התאגידי בפעילויות הלשכה והחשיפה לסיכונים שונים. על מבקר הלשכה מוטלים תפקידי ביקורת, הנובעים מההגדרות והדרישות המקצועיות של הביקורת, מהוראות החוק, מתקנון הלשכה ומהנהלים.

בהתאם לחוקים הנ"ל ולנוהלי הלשכה, מבקר הלשכה אחראי לביסוס תוכנית העבודה השנתית והרב שנתית על סקר סיכונים בכל תחומי פעילות של הלשכה ובלבד שווידא והעריך את איכותם והתאמתם לצרכי הביקורת הפנימית.

3. מיפוי סיכונים ועריכת תוכנית רב שנתית

מבקר הלשכה מסתמך על סקר סיכונים ומיפוי הפעולות הנדרשות לצורך הכנת תכנית העבודה של הביקורת הפנימית. עפ"י המתודולוגיה המקצועית והנחיות לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, סקר סיכונים יבוצע בכל תחומי הפעילות בארגון אחת לחמש שנים לפחות, ובהתאם לתדירות לביצוע סקר הסיכונים שתיקבע ע"י ועדת הביקורת. על הסקר לכלול: מיפוי פעילויות, זיהוי הסיכונים הגלומים בכל פעילות, הערכת הסיכונים השאריים בכל תחום פעילות ומיפוי מוקדי סיכון.

כגוף בלתי תלוי בפעילויות המבוקרות ובתהליכי הבקרה הפנימית השוטפים, נדרשת הביקורת הפנימית לבצע תהליך הערכה לרמת הסיכון השורשי והשיורי בכל ישויותיו ובכל פעילויותיו של הארגון ובהתאם לכך לקבוע את התדירות לבחינת ביצוע ביקורות וכיסוי מכלול הסיכונים והחשיפות בפעילויות והתהליכים השונים בארגון.

תוכנית עבודה רב שנתית מבוססת סיכונים הינה תכנון צופה פני עתיד של ניהול מערך הביקורת. צורת תכנון זו מאפשרת למנהלי המערך תכנון ארוך טווח של התשומות והמשאבים אשר יושקעו במערך, תוך שמירה על אפקטיביות מרבית וכיסוי מרבי של נושאים מהותיים.

לפיכך, תוכנית העבודה הרב שנתית תהיה תוכנית חומש, שתתייחס לתדירות ולהיקף שבהם תבוצע הביקורת הפנימית בכל תחום פעילות של הלשכה בכל שנה, ותתבסס על מיפוי פעילויות הלשכה וסקר סיכונים כאמור לעיל.

לעומתה, תוכנית העבודה השנתית, כאמור לעיל, תתבסס על תוכנית העבודה הרב שנתית ותיגזר ממנה. היא תכלול – לא רק התייחסות לנושאי הביקורת, אלא גם למשאבים הנדרשים, כוח האדם המתאים והמספיק לביצועה, לוחות זמנים וכו'. בנוסף, התוכנית השנתית תתן מענה לעדכונים וצרכים שיעלו מעת לעת ע"י גורמים שונים בלשכה, כגון היו"ר, המועצה, ועדת הביקורת, המחוזות, תלונות מערכתיות וכו'.

4. ביצוע הסקר

4.1 מטרות הסקר ותוכנית העבודה

א. זיהוי ומיפוי הסיכונים בלשכה ובארגונים קשורים על בסיס סקר הסיכונים,  ראיונות עם גורמים בכירים ואחרים בארגון, ניתוח שאלונים מובנים להערכת סיכונים וניתוח חומרים אחרים ותוך כדי השלמת מידע ממקורות נוספים, והערכת טיב הבקרות המופעלות כלפי הסיכונים.

ב. תיאור מפורט של סיכונים כנ"ל:

- הסיכון השורשי (Inherent Risk), אשר מוגדר כסיכון המובנה מעצם קיום הפעילות.

- הסיכון השיורי (Residual Risk), שהינו הציון המשוקלל של החשיפה של הארגון לסיכון לאחר הפעלת הבקרות.

ג. קביעת נושאי ביקורת כבסיס לתוכנית עבודה, כולל נושאי משנה, בהתאם לסיכון הרלוונטי\ בהתאם לסיכונים שזוהו, רמת החשיפה וטיב הבקרה. 

ד. בחינת כיסוי ושלמות הביקורת את מפת הסיכונים של הארגון וכלל הפעילויות המהותיות בארגון.

ה. בניית תוכנית ביקורת רב שנתית ושנתית לביקורת הפנימית, לטווח 5 שנים.

 

4.2 היקף הסקר

הסקר יערך בלשכת עורכי הדין בישראל, כולל מוסדותיה והמחוזות ברחבי הארץ, ארגונים קשורים וחברות בנות של הלשכה. 

היקף הביקורת בנוי בצורה היררכית, ובו:

- הנהלה ראשית על אגפיה ויחידותיה בתל אביב ובירושלים.

- 6 מחוזות – על הנהלותיהם, גופי המטה שלהן ויחידות אחרות.

- ארגונים קשורים, על-פי תיאום עם מבקר הלשכה.

 

4.3 מבנה ומשאבים דרושים

תכנית העבודה המוצעת תמליץ על המבנה הרצוי לביצוע הביקורת והמשאבים הנדרשים לביצועה במסגרת תוכנית ל- 5 שנים. לאור צרכיה המיוחדים והמיידיים של המערכת הנבדקת, ההצעה יכולה לתת ביטוי לריכוז של צרכים דחופים בשנה או בשנים הראשונות, לרבות צרכים ומשאבים נדרשים לכיסוי הצרכים האלה בתוך פרק זמן סביר.