מאמרים וכתבות

יום האונס הבינלאומי

28.04.2021

ד"ר ליאת פרנקו, עו"ד, מרצה במכללה האקדמית צפת

בשבועות האחרונים נפוצו שמועות ופורסמו פוסטים כי ה- 25.4 זהו ’יום האונס הבינלאומי’ - "Rape Day" - יום המדרבן גברים לתקוף מינית, לתעד את מעשיהם ואז להפיצם ברשתות חברתיות. בעידן בו "העם אמר את דברו" ודברו הוא אלים, פוגעני ומסית בעיקר על גבי פלאטפורמות שבהם ילדים ובני נוער נמצאים, עלינו לספוג את הכרסום בחופש הביטוי ולחשב מסלול מחדש.

בשבועות האחרונים נפוצו שמועות ופורסמו פוסטים כי ה- 25.4 זהו 'יום האונס הבינלאומי' - "Rape Day"- יום המדרבן גברים לתקוף מינית, לתעד את מעשיהם ואז להפיצם ברשתות חברתיות.

 

ב- 24.4 - יום לפני היום המיועד ליום האונס, פנתה השרה לחיזוק וקידום קהילתי ח"כ אורלי לוי אבקסיס למנכ"ל טיקטוק ישראל, אסף שגיא [1], בבקשה "לפעול להסיר כל התייחסות ליום זה, ולקיים צעדי מניעה". בתגובה למכתב ענה מנכ"ל טיקטוק ישראל [2] כי למרות שלא מצאו עדויות של סרטונים למגמה המדוברת ואין לנו כל הוכחה לכך שסרטון 'מקור' כלשהו נמצא בפלאטפורמה שלנו" כי יעשו "..ככל שביכולתנו על מנת לאתר כל תוכן פוגעני- הן בהקשר להתארגנות הקרויה "יום האונס" והן בכלל".

 

לכאורה התכתבות לגיטימית (אמנם יום לפני) לאור התפשטות השמועות וריבוי הפוסטים על 'יום האונס הבינלאומי' שהוכרז על ידי מספר גולשים בחו"ל כיום בו מותר לתקוף נשים מינית, בצירוף בקשה לתעד את המעשים ולהעלותם לרשת האינטרנט. לכאורה תגובת טיקטוק לגיטימית- היא תפעל למיגור התופעה אם כי היא אינה מודעת לקיומה.

 

במבט קצת יותר ביקורתי ומפוקח איך ייתכן כי היום בעידן Me-2, בתקופה שבה הסובלנות להטרדות מכל סוג, גם אם הן במרחב הדיגיטלי בלבד (ראו מקרה ארז דריגס) פקעה, בתקופה שבה נחשפנו לאונס במלונית של ילדה בת 13- על ידי ירין שרף, כוכב טיקטוק - בתקופה 'נאורה' זו הילדים שלנו והנוער שלנו מותקף וחשוף לתכנים כל כך פוגעניים באופיים? הילדים שלנו למעשה נזנחו להתמודד עם תופעות כה פוגעניות דוגמת 'יום האונס הבינלאומי' וישנן עדויות על ילדות ונערות המפחדות ונמנעות לצאת מהבית ביום זה.

 

חשוב להבין כי מי שנחשף לתוכן פוגעני זה הוא ילדים- ולעיתים ילדים רכים בשנים. מחקר שפורסם ביוני 2020 קובע כי ילדים בגילאי 4 !! עד גיל 15 מבלים בטיקטוק 85 דקות בממוצע ביום [3].  האם יעלה על הדעת שילדים נחשפים להודעות ומסרים כל כך מעוותים?

 

גם אם מדובר בפייק ניוז או באתגר טיקטוק מחריד, עצם השיח בנושא מראה על אזלת היד שלנו כחברה מול הפרטים הכי מוחלשים בה, ילדים. ילדים בטווח גילאים רחב נחשפים לשיח המקבל לגיטימציה על גבי אחת הפלאטפורמות הכי מצליחות וצומחות בעולם [4]. אותה חשיפה כשלעצמה- גם אם מדובר בפייק ניוז, היא בעלת פוטנציאל לנזק בלתי ניתן לכימות.

 

לאחרונה ישנם שינויים משמעותיים המתרחשים בעיקר לגבי אחריותן של רשתות חברתיות על התכנים המופצים על גבי הפלאטפורמות שלהן. אחד מקרבות הענק בתקופתנו הוכרע בינואר 2021 – כאשר טוויטר חסמה את חשבונו של טראמפ לצמיתות בטענה כי חשבונו בטוויטר מהווה "סכנה להמשך הסתה לאלימות" [5].

 

יריית הפתיחה החלה כאשר טוויטר הוסיפה אזהרת אמינות לאחד הציוצים של טראמפ. טראמפ זעם על כך שטוויטר הטילה ספק במהימנות ציוציו ואיים כי יצמצם את חסינותם של הרשתות החברתיות (על ידי שינוי סעיף 230 לחוק המהוגנות בתקשורת שמגן על רשתות חברתיות מפני אחריות משפטית להתבטאויות משתמשים). כתגובה גם מימש את איומיו וחתם על צו נשיאותי בעניין הרשתות החברתיות, שקורא תיגר על חסינותן המשפטית מפני תביעות. הוא אמר שיגבש גם צעדי חקיקה נגדן וכאמור לעיל, טוויטר נתנה את המכה הניצחת כאשר סגרה את חשבונו של טראמפ.

 

המתיחות הוסלמה כאשר טוויטר סימנה כעבור יום ציוץ נוסף של טראמפ, שבו האשים טראמפ את ראש העיר מיניאפוליס במהומות שאירעו בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, גבר שחור ששוטר הצמיד את ברכו לצווארו וגרם למותו. בציוץ כתב טראמפ: "כשהביזה מתחילה גם היריות יגיעו". הציון סומן כ "מאדיר אלימות" וטוויטר חסמה את האפשרות לעשות לו לייק או לצייץ אותו מחדש.

 

לאחרונה היינו עדים גם לצנזורה של תכנים קונספירטיבים הקשורים לקורונה. באפריל אשתקד התבשרנו כי מנכ"לית YouTube סוזן וויקיקי הצהירה כי יו טיוב יחסמו כל תוכן שנוגד את המלצות ארגון הבריאות העולמי (כגון שוויטמין C וכורכומין מסייעים בהתמודדות עם נגיף הקורונה) [6]. יו טיוב לא מסתפקת בהסרת תכנים הנוגעים לתחום הבריאות – אלא מרחיבה את תחום הצנזורה לתאוריות קונספירציה שונות. ובמאי 2020 יו טיוב הסירה סרטון של דיוויד אייק, הוגה תאוריות קשר, שמקשר בין טכנולוגיית 5G לקורונה.

 

לאחרונה אנחנו עדים גם לשינויי חקיקה מאסיביים בדבר אחריותן של רשתות חברתיות ובצרפת לדוגמא - לפני שנה חוקק חוק הדורש מהרשתות החברתיות להסיר תוכן פוגעני הקשור לפדופיליה וטרור, בתוך שעה מרגע ההתראה ולהסיר תוכן פוגעני המקדם גזענות, אפליה על רקע מין, הטרדה מינית ועלבונות בתוך 24 שעות מרגע ההתראה. הקנס בגין פרסום תכנים פוגעניים המוזכרים בחוק עומד על 1.2 מיליון אירו, ובמקרים קיצוניים, הקנס אף עשוי לעמוד על 4% מההכנסות הגלובליות של החברה [7].

 

אמנם פעולותיהן של רשתות הענק כמו יו טיוב וטוויטר מהוות מכה קשה אם לא אנושה לחופש הביטוי. סגירת צינורות המידע וכרסום בחופש הביטוי ובשוק הדעות החופשי בחסות מגפת הקורונה. אך בעידן בו "העם אמר את דברו" ודברו הוא אלים, פוגעני ומסית בעיקר על גבי פלאטפורמות שבהם ילדים ובני נוער נמצאים, עלינו לספוג את הכרסום בחופש הביטוי ולחשב מסלול מחדש.

 

השאלה אם הרשתות החברתיות הן אלו הצריכות להיות אחראיות על סינון מידע וצנזורו זוהי שאלה אחרת – החוסה מעבר לסקירה זו.

 

אך אין כלל ספק כי זו העת להגן על ילדנו.

 

אנחנו בתפר בין היות המרחב הדיגיטלי מערב פרוע לילדנו לבין גל של רגולציה בלתי נמנע. בתפר הזה תכנים מחרידים כמו 'יום האונס הבינלאומי' יכול להתקיים ואכן מתקיימים. בתפר הזה עלינו כחברה על כל רבדיה לפעול למיגור השיח הדוחה והמעורר חלחלה כדוגמת 'יום האונס הבינלאומי' איש איש בביתו עד שהמחוקק יאמר את דברו. 

 


 

[1] מכתב מיום 24.4 בנושא" יום האונס-צעדי מניעה" עליו חתומה אורלי לוי אבקסיס.

[2] מכתב מיום 24.4 בנושא: "יום האונס-צעדי מניעה" עליו חתום אסף שגיא.

[3] https://www.theverge.com/interface/2020/6/10/21285309/tiktok-2020-user-numbers-revenue-smash-hit-mea-culpa

[4] ראו נתונים סטטיסטיים על מספר המשתמשים בטיקטוק- ועל צמיחת החברה- https://tiktokpro.co.il/10-statistics-on-tiktok-that-will-blow-your-mind/

[5] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001356451  

[6] https://www.dailywire.com/news/watch-youtube-ceo-well-remove-any-content-that-goes-against-who-recommendations

[7] https://tech.walla.co.il/item/3356912

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון