המשפט העברי בפסקי הדין

מצבים שבהם ניתן להעיד עד שלא בפני בעל דין במשפט העברי

20.06.2021

ת"א 2982-12-15 (שלום ירושלים) ,פלוני נ’ הפניקס חברה לביטוח בע"מ.

כב' השופטת חוי טוקר

 

עמ' 4-5

 

1. במשפט העברי הוכרו מצבים שבהם ניתן להעיד עד שלא בפני בעל דין, דהיינו, שלא במעמד הדיון. כך מובא בשולחן ערוך חושן משפט, סימן כח, סעיף טז, שאם "היה הבע"ד חולה או שהיו העדים חולים מקבלים שלא בפניו ואם היו העדים מבקשים לילך למדינת הים ושלחו לבעל דין ולא בא או שאינו מצוי בעיר הרי אלו מקבלים עדות שלא בפניו". במאמר שחיבר הרב דסקל יצחק בירך (פסקים, 2253) דן המחבר בשאלה האם שמיעת עדות בסקייפ כמוה כעדות בפני בעל דין. באותו מאמר מביא המחבר דעות שונות. ואולם, הדיון שם היה בשאלה האם עדות בסקייפ כמוה כעדות בפני בעל דין, וזאת מבלי לגרוע מן התנאים שבהם נקבע כי ניתן לשמוע עדות שלא בפני בעל דין. לא ברור שניתן להקיש במדויק לסוגיה שלפנינו, מאחר שעדות שלא בפני בעל דין יכולה גם להיות פרונטלית בפני בית הדין. יחד עם זאת, ניתן להקיש מהשיקולים הנשקלים בעניין זה, מהם עולה, על פניו, כי לפי הדין העברי, ככל שעד הנמצא בקבוצת סיכון בתקופת המגפה נחשב לחולה, ולא מן הנמנע שכך הדבר, ניתן לשמוע את עדותו בהיוועדות חזותית, גם לפי העמדה ההלכתית הסוברת כי עדות באמצעות היוועדות חזותית אינה כעדות בפני בעל דין.

 

2. המשמעות היתרה שנודעת לדיון בסוגיה זו בדין העברי היא לנוכח החובה לפי הדין העברי להעיד בפני בעל הדין (שולחן ערוך חושן משפט, סימן כח', סעיף טו'), כאשר לפי דעות מסוימות, לפי הדין העברי לא ניתן להעיד בכתב (ר' מאמרו של הרב אבישי נתן מייטליס "קיום הליכי דין וקבלת עדות בסקייפ ובזום" (אתר "ישיבה") ומאמר הרב אביעד תפוחי "מושב בית דין במצלמת אינטרנט ('זום')" (אתר "למעשה")). מאחר ולפי תקנה 168(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בית המשפט רשאי להורות כי העדות הראשית תינתן בתצהיר, יש מקום לסברה כי השיקולים שנמנו בדין העברי מקבלים משנה תוקף בדין האזרחי.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון