המשפט העברי בפסקי הדין

הטלת מגבלות על תנועה וזכות התפילה לפי משפט העברי

20.06.2021

מ"ת 19781-08-20 (שלום בקריות) ,מדינת ישראל נ’ שריטי(עצור/אסיר בפיקוח).

כב' השופט שלמה מיכאל ארדמן

 

עמ׳ 2-3

 

אכן, גם מבחינה ההלכה היהודית, מותר להטיל הגבלות על התנועה וזכות התפילה. כך אומרת למשל הגמרא, במסכת בבא קמא (ס, ע"ב): "תנו רבנן, דבר בעיר - כנס רגליך, שנאמר (שמות יב, כב) 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר' ואומר (ישעיהו כו, כ) 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך' ואומר (דברים לב, כה) 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה'. ידועה לשם הדוגמא התנהלותו של רבי עקיבא איגר (1761-1837) מגדולי פוסקי ההלכה והרבנים בסוף המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 בפולין, אשר בעת מגיפת הכולירה בשנת 1831 בעירו פוזנא, הורה בהתאם להנחיות הרופאים אז, על הגבלת התפילה בימים הנוראים למניינים של 15 איש בלבד, והורה על הגרלה לפיה רק מחצית מהציבור יתפלל בבתי הכנסת בראש השנה, והיתרה בביתם, וביום הכיפורים, המחצית שהתפללה בבתי הכנסת בראש השנה תיוותר בבית והמחצית השניה תתפלל בבית הכנסת וכדבריו לגבי ציות לרופאים בזמן מגיפה, בין היתר: "והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה  חוטא לה' מאוד כי גדול סכנתא מאיסורא ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים שגורם חס ושלום התפשטות החולי בעיר וגדול עוונו מנשוא". (אגרות ר' עקיבא איגר, סימנים עא-עג (ירושלים, תשנ"ט). על הדרכת הציבור, קיבל רבי עקיבא אייגר תעודת הוקרה ממלך פרוסיה דאז – פרידריך וילהלם השלישי.

 

הנה כי כן, ברור הוא כי זכות הפולחן של המשיב כפופה בתקופה זו לזכות הציבור לבריאות ולחיים. לפיכך, יש הצדקה להתירה, אך ורק ככל ועומדת בהנחיות משרד הבריאות כפי שקיבלו תוקף בתקנות החלות בתקופת הסגר ולא מעבר לכך. זאת מעבר לעובדה כי תקנות אלה מחייבות ממילא פורמלית בהיותן חלק מן הדין החל.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון