המשפט העברי בפסקי הדין

שיהוי במשפט העברי

20.06.2021

עפ"ג 68947-07-20( מחוזי באר שבע) יוסופוב נ’ מדינת ישראל

כב' השופט יובל ליבדרו:

 

עמ׳ 11

 

שיהוי

18. הצורך למנוע מצב בו הליך פלילי מתנהל כנגד אדם שנחשד או מואשם בביצוע עבירה בחלוף זמן ניכר מחייב את רשויות אכיפת החוק שלא להשתהות בפעילותן. רשויות אכיפת החוק, ככל גוף מנהלי, נדרשות לבצע את תפקידן ביעילות וכנגזרת מכך בתוך זמן סביר הנדרש בנסיבות העניין. בעניין זה ראו ספרו של פרופ' י' זמיר הסמכות המנהלית, חלק ב' עמ' 674: "החובה הראשונית של הרשות היא להפעיל את הסמכות כך שהשירות לאזרח, ובסך הכל לציבור כולו, יינתן במהירות הראויה, ללא טרחה יתרה, ברמה גבוהה ובהוצאות נמוכות ככל שניתן".

 

נדמה כי תפיסה זו של ענישה מהירה הוכרה עוד במקורות. בסיפור גן עדן צוין כך:

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.  ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.  ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן.  ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.  י וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.  יא וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ.  יב וַיֹּאמֶר, הָאָדָם:  הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל.  יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה, מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר, הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל.  יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית, ג, 6-14).

 

סיפור זה מעיד על סמיכות הזמנים בין העשייה העבריינית, החקירה (או השימוע) והעונש המוטל בסמוך לכך. אף הרחקת אדם וחווה מהגן נעשית בסמוך לחילול הגן, ובעניין זה ראו הדברים בתלמוד הבבלי, סנהדרין לח' עמ' ב': "מר רבי אחא בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה – הוצבר עפרו, שניה – נעשה גולם.. . תשיעית – נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית – סרח, אחת עשרה – נידון, שתים עשרה – נטרד והלך לו...".

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון