המשפט העברי בפסקי הדין

הכלל "אין אדם משים עצמו רשע"

20.06.2021

ת"פ 12876-06-18 (שלום רחובות) ,פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ’ פלוני

כב' השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק

 

עמ ׳ 151-152

1.              השופט ניל הנדל עמד בעניין וולקוב על הכלל בדין הפלילי של המשפט העברי, לפיו "אין אדם משים עצמו רשע" (תלמוד סנהדרין, דף ט', בעמוד ב'). משמעות הדבר, כי לפי דין זה, אין בית המשפט מקבל את הודאת הנאשם מחוץ לבית המשפט או בין כתליו. הרעיון העומד מאחורי כלל זה, הוא מניעת כל ניסיון לסחוט הודאות מפי נאשמים בדרכי כפייה או פיתוי (הרב עדין שטיינזלץ תלמוד לכל, בעמ' 122; ראו מקורות נוספים כפי שהובאו בעניין וולקוב, בפסקה 3 לפסק דינו של השופט הנדל.

אכן, הדין העברי, בהקשר זה, לא אומץ לשיטת המשפט הישראלית. אולם, מכוח ההיגיון המצוי בבסיסו, הציע השופט הנדל שלושה מבחני עזר, שיש בהם כדי לסייע בבחינת משקלה הפנימי והחיצוני של ההודאה, והם זכו לכינוי "מי אמר", "מה אמר" ו- "דבר מה נוסף", וכך תיאר את מהותם של המבחנים, כדלקמן:

"ההיבט הראשון עניינו זהותו של הנאשם. מי הוא הנאשם אשר הודה? האם, למשל, שייך הנאשם לאחת מהקבוצות אשר לחבריה נשקף סיכון גדול יותר למסירת הודאת שווא?...

הניסיון המשפטי מלמד כי קיימות קבוצות סיכון החשופות יותר למנגנון העלול להוביל להודאת שווא. רשימת קבוצות הסיכון עשויה להשתנות בהתאם לתמורות השעה והחברה...

ההיבט השני הוא, כאמור, ה'מה'. בדיקת נושא זה דורשת התמודדות חזיתית עם פרטי ההודאה – הגיונה הפנימי, סבירותה, רציפותה, מידת הקוהרנטיות שבה וכיו"ב. כן יש חשיבות לשלב במהלך החקירה בו הודה הנאשם. בהקשר האחרון, המטרה היא להתחקות אחר הדינאמיקה החקירתית, לאו דווקא אחר נקודת זמן טכנית. היבט זה דומה למבחן הפנימי, אך הדגש הוא על כניסה לעובי הקורה של סיפור המעשה ועלילות החקירה. לא האמרה הבודדת במסגרתה הודה, אלא התמונה הרחבה יותר – הן מבחינת תוכן הדברים והן מבחינת עיתויים והקשרם.

ההיבט השלישי הוא כאמור 'דבר מה'. ברם, הכוונה אינה רק בדיקת קיומו של דבר מה נוסף – דרישה ראייתית הכרחית לצורך קבלת ההודאה. אומנם, בלא דבר מה נוסף לא ניתן להרשיע. עם זאת, מילוי אחר הדרישה הראייתית מקנה לבית המשפט שיקול דעת אם להרשיע אם לאו, אך אינו מחייב כמובן את תוצאת ההרשעה. לשם הפעלתו של שיקול דעת מעין זה, יש לעשות שימוש במבחן החיצוני במובן הבא: האם קיימים גם 'דבר מה חסר' או 'דבר מה סותר'..." [עניין וולקוב, בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל; ראו גם: עניין שוויקי, בפסקה 29).

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון