בפני ועדת האתיקה הארצית הועלתה השאלה העקרונית האם ראוי כי חבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ייצג נילונים בפני ועדות האתיקה. שאלה זו התעוררה במסגרת בירור תלונה, אשר נדרש להעבירה לטיפול ועדת אתיקה במחוז אחר מאחר ועורך הדין של הנילון משמש כחבר בית דין משמעתי במחוז בו רשום הנילון.

שאלה זו עוררה הן סוגיה של ניגוד אינטרסים במישור המנהלי והן סוגיה במישור האתי, כפי שאלה עלו בהחלטת ועדת האתיקה הארצית את/92/13. החלטת ועדת האתיקה הארצית את/92/13 בחנה את השאלה האם ראוי כי חבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ייצג נאשמים בפני בתי הדין המשמעתיים, בתיקים בהם אינו מופיע.

בחינת הדברים העלתה כי במישור המנהלי הדבר מעורר חשש לפגיעה בשיקול דעת שממלא חבר בגוף השיפוטי או המעין שיפוטי כאשר הוא נדרש לאותם נושאים כמייצג באופן פרטי. בעניין זה הפנו לכלל 3 לכללי לשכת עוה"ד (חברי גופים נבחרים או ממונים) התשכ"ט-1969.

עוד נקבע כי ייתכן והתייצבותו של ממלא תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי במסגרת עיסוק פרטי באותו תחום, עלולה ליצור חשש להשפעה לא הוגנת בהליך שבו הוא מייצג באופן פרטי.

בהחלטה את/92/13 קבעה ועדת האתיקה הארצית כי חבריה אינם יכולים לייצג נאשמים בכל הליך משמעתי, כל עוד הם משמשים כחברים בוועדה. הוועדה אף קבעה כי תפיסה זו חלה גם על חברי בתי הדין. בהמשך לעמדה זו ובמענה לשאלה העקרונית שהועלתה בפנינו סבורה ועדת האתיקה הארצית כי מי שמכהן כחבר בית דין משמעתי לא יכול לשמש כמייצג צדדים לתלונה גם בפני ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין.

החלטה את/175/20.

מנחם מושקוביץ, עו"ד

יו"ר ועדת האתיקה הארצית