מאמרים וכתבות

תגובת יו"ר ועדת הנוטריונים למכתבו של עו"ד דוד אשד "הערות לסיכום ישיבת הנוטריונים מיום 12.5.2003"

04.08.2003

עו"ד ונוטריון יונה דה-לוי

השימוש במונח APOSTILLE * סעיף 10 לחוק הנוטריונים * אישור הצהרת מתרגם כתחליף לאישור נכונותו של תרגום

היו"ר מודה לכותב, שאינו אדיש לפעולותיה של ועדת הנוטריונים והמנסה "לתקן את המעוות" ומתכבד להשיב כדלקמן:

 

1.    לגבי התיקון הטכני הקטן בעניין המונח APOSTILLE. אכן השתמשתי במונח הנ"ל בכיתוב בעברית "אפוסטילה". בשיחה טלפונית שניהל עמי הכותב בטרם כתב את מכתבו הנ"ל, אמרתי לו שאיני פוסל, כלל ועיקר, את השימוש במונח "אפוסטיל" אך נהוג להשתמש גם במונח "אפוסטילה". כנראה שהכותב אינו מצוי בפרקטיקה הכללית, שכן אם היה מעיין בספרו של לית "חוק הנוטריונים, התשל"ו - 1976 על תקנותיו / מדריך לנוטריון: הלכה למעשה" בעמוד 47 היה מוצא את הפסקה הבאה: "הפקידים המאמתים את חתימות הנוטריונים על אישורים כנ"ל יתנו "אפוסטילה" - בלועזית: "APOSTILLE" כך שאם הכותב המלומד סבור ש-"החיה הזו"  הינה המצאה שלי הוא טועה. כמו כן, אם אינני טועה, את המילה הצרפתית "BASTILLE" מבטאים בעברית "בסטיליה".

 

2.       באשר לסעיף 10 לחוק הנוטריונים. בהצעות חוק 854 (חוק הנוטריונים, תשכ"ט - 1969) סעיף זה סומן כס' 14 ובדברי ההסבר לו כתוב: "יחס האמון הניתן לנוטריון לפי המתכונת של החוק המוצע מחייב הוראות חמורות שיש בהן כדי למנוע ניגוד בין מילוי התפקיד וענינו האישי של הנוטריון בנושא הפעולה" זהו "ההגיון שמאחורי סעיף זה".

איני מתכוון להתייחס לכל הדוגמאות שמביא הכותב.

בחרתי להתייחס לחלופה א)   נושא ה"תרגום" החביב על הכותב.

מדובר, לדוגמא, בנוטריונית שבעלה איש עסקים. במשפט בו הוא מעורב ניתן בארץ פס"ד בו מופיעה המילה "בהיר". הבעל נדרש להמציא אישור נכונות תרגום נוטריוני, לאנגלית, של פסה"ד. הוא מבקש מאשתו שתעשה כן. את המונח "בהיר" ניתן לתרגם לאנגלית באופנים שונים כגון:

BRIGHT - CLEAR - LUCID - LIGHT - FAIR - VIVID - BRILLIANT

אשתו  הנוטריונית יכולה, כמובן, לבחור במונח האנגלי שיהיה יותר נוח לענינו של הבעל בפסה"ד!

בדברי ההסבר הנ"ל כתוב "לכן אסור לנוטריון לעשות פעולה שבה יש ענין לו או לקרובו"

הכותב: אני מניח מכיר היטב את הוראת סעיף 19. לחוק הנוטריונים הקובע:

"אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת"

האם הוא מצפה שמקבל המסמך, נניח בית המשפט, יבדוק את נכונות התרגום ודיוקו בכלל ובשפות בהן אינו שולט בפרט?

 

3.       זהו הנושא שבאמת מעסיק מאד את הכותב כפי שהוא כותב "זה למעלה משנתיים".

יצויין, כי הפסקה במכתב הכותב "אני חלוק טוטלית על גישת יו"ר ועדת הנוטריונים והועדה שהוא עומד בראשה בכל הנוגע להיתר הניתן (במפורש או מכללא) ע"י משרד המשפטים וועדת הנוטריונים לנוהל המאפשר אישור הצהרת מתרגם כתחליף לאישור נכונותו של תרגום" (ההדגשה של הח"מ) שגויה שכן, לא משרד המשפטים ולא ועדת הנוטריונים קבעו כי אישור הצהרת המתרגם הינו "תחליף" לאישור נכונות תרגום נוטריוני!

 

ביום 21.7.2002 נשלח לכותב מכתב ממשרד המשפטים הדובר בעדו וציטוט ממנו מובא כדלקמן:

 

"    הנידון: אישור תרגום

 

 

במענה לפניותך בנושא שבנדון אבקש להשיבך כדלקמן:

 

אין כל סתירה בין סעיף 15 לחוק הנוטריונים, התשל"ו - 1976 ותקנה 15 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז - 1977 העוסקות באישור תרגום, לבין תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, העוסקת במסמך בשפת חוץ. תקנה 7 לתקנות העוסקת במסמכי חוץ אינה חלה על אישור נכונות של תרגום, אלא על כל פעולה אחרת במסמך שאינה אישור נכונות תרגום כמו אישור הצהרה.

 

כאשר הנוטריון אינו יודע את שפת המקור ושפת התרגום, כולל אחת מהשתיים, אין הוא מוסמך לתת אישור על נכונות תרגום, גם בהסתמך על תצהיר של מתורגמן. לכל היותר יכול הנוטריון לתת אישור הצהרה, ולפיו הוא מאשר, כי המתרגם הצהיר בפניו שהוא יודע את השפות הרלוונטיות וכי התרגום נכון.  "

 

הכותב ביקש להופיע בפני ועדת הנוטריונים. ובישיבת הועדה מיום 4.9.2002 ניתן לו מבוקשו. לאחר שהועדה שמעה ממנו ארוכות את נושא עניין אישור נכונות התרגום היא אימצה - פה אחד - את האמור במכתב מיום 21.7.2002 של משרד המשפטים. הכותב לא הסתפק בכך, וביקש להופיע פעם נוספת בפני הועדה. נשלחה לו תשובה מפורטת ביום 24.10.2002 שפסקאות 1. עד 5. שלה מובאות להלן:

 

"  הנידון: אישור נכונות תרגום

     תגובה למכתבך מיום 7.10.02

 

 

במענה למכתבך שבנידון, הרינו להשיבך כדלקמן:

 

1.       צר לי על כך, אם הינך סבור שועדת הנוטריונים שליד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אימצה בעיניים עצומות את עמדת משרד המשפטים, כפי שבוטאה ע"י עו"ד עינת ברגר, מנהלת מחלקת רישוי נוטריונים. עצם העובדה, כי חוו"ד בענייני נוטריונים ניתנה ע"י עו"ד שאינו נוטריון, אין בה כל פסול.

 

2.    לאחר שעניינך נדון בכובד ראש בועדה, אשר בפניה שטחת את טענותיך בהרחבה, הגיעו חברי הועדה, שכולם נוטריונים, למסקנה, כי מוצדקת עריכת האבחנה בין אישור נכונות תרגום נוטריוני, שם נדרש כי הנוטריון יהיה בקיא בשפת המקור ובשפת התרגום, לבין אישור נכונות תצהיר נוטריוני של המתרגם, שאז נכונות התרגום ודיוקו מוטלים על המתרגם - המצהיר בלבד, ולא על הנוטריון.

 

אבחנה זו גובתה ע"י מחלקת נוטריונים במשרד המשפטים, ואין מניעה, כי שני גופים יגיעו למסקנה אחידה - בניגוד לעמדתך.

 

3.   סעיף 7 לחוק הנוטריונים, התשל"ו - 1976, קובע כי בין הפעולות אותן מוסמך הנוטריון לעשות - לאשר נכונותו של תרגום מסמך (ס"ק 4), וכן הוא מוסמך לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת (ס"ק 5). עבודת הנוטריון נקבעת בהתאם לפעולה אותה נדרש הוא לבצע:

- אם מבקש השירות סבור שהצהרת מתרגם מספיקה לצרכיו לגבי מסמך בשפת חוץ, והנוטריון מאשר כי המתרגם הצהיר בפניו - הדבר כדין, ואין הנוטריון חייב להיות בקיא בשפת המקור ובשפת התרגום.

- אם מבקש השירות נדרש להמציא אישור תרגום נוטריוני, אזי אין להסתפק בשום אישור אחר, וחובה על הנוטריון לשלוט הן בשפת המקור והן בשפת התרגום.

 

4.       אם כן, לפי סעיף 7(5) לחוק הנוטריונים, הנוטריון מוסמך לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, ובכלל זה אישור תצהיר של מתרגם. זאת ועוד, שלילת האפשרות של אישור תצהיר נוטריוני של המתרגם, כשאין דרישה לאישור נכונות תרגום נוטריוני, יש בה כדי לפגוע בחופש העיסוק וזכות הקניין של הנוטריונים, שלא בהכרח שולטים בשפת המקור ובשפת התרגום,  אך יש ביכולתם לספק את השירות באמצעות אישור נוטריוני של תצהיר המתרגם. כמו כן תהיה פגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של ציבור המתרגמים, שאינם חייבים לשמש  כנוטריונים, לצורך תרגום מסמכים מסוימים, שלא נדרש לגביהם אישור נכונות תרגום  נוטריוני. בנוסף, יימנע שירות נוטריוני חשוב ממבקש השירות, אם מדובר בשפות שאין  נוטריונים בארץ השולטים בהן, כגון סינית ואמהרית.

 

5.   לאור האמור לעיל, בשל כך שפרשנותך אינה תואמת את לשון החוק, ואינה מתיישבת עם ח"י חופש העיסוק וח"י כבוד האדם וחרותו (לעניין זכות הקניין) - על דעת יו"ר הועדה - לא מצאנו כל עילה להעלות העניין מחדש לדיון בועדה בפרט לאור העובדה, כי עניינך כבר נידון הן במחלקת רישוי נוטריונים של משרד המשפטים והן בועדת הנוטריונים, ואין בבקשתך כל טיעון חדש שטרם הושמע או סיבה אחרת המצדיקה קיום דיון נוסף. "

 

להלן ציטוטים נוספים מספרו של לית בנושא:

 

עמוד 39 

" דבר נוסף: בדור המייסדים היו נוטריונים ששלטו במספר שפות, אבל אפילו ביניהם לא שלטו בכולן. בדור שאחריהם, נוטריון היודע שפות על בוריין אינו דבר נפוץ, ולכן מה הדין אם אין נוטריון השולט בשפה והיכול לאשר תרגום? במקרה כזה אין אפשרות לקבל אישור תרגום  נוטריוני. ניתן לקבל אישור הצהרת המתרגם שהוא ולא הנוטריון שולט בשפות המקור והתרגום אבל כמובן המשמעות של המסמך היא אחרת כי אין אישור נוטריוני של התרגום."

 

עמוד 129

"ניתן להוסיף שקיימת, לכאורה, סתירה בין סעיף 15 לחוק לבין תקנה 7(א) לתקנות.

נוסח סעיף החוק ברור בכך שלא יאשר נוטריון תרגום אלא אם הוא שולט בשפות המקור והתרגום. לעומת זאת, התקנה מאפשרת לכאורה תצהיר מתורגמן שהתרגום נכון.

הכלל הוא שאם קיימת תקנה ספציפית, חייבים להתייחס אליה, ותקנה 15 אכן מתייחסת לעניין. בין סעיף 15 לחוק לבין תקנה 15 אין כל סתירה בהתאם לעקרון בפעולה הנזכר בסעיפים 12,11 ו- 13 לעיל, ולכן באישור תרגום לא קיימת אפשרות שהנוטריון יאשר תרגום אלא אם הוא שולט בשתי השפות - של המקור ושל התרגום () רשאי הוא לאשר תרגום של מתורגמן באמצעות אישור תצהיר אפילו אם אינו מכיר אחת (או שתי) השפות. בכך הוא אינו מאשר את התרגום אלא את התצהיר."

 

יצויין כי הנושא באחריות ל-"תוכן התצהיר" הינו המצהיר בלבד קרי, במקרה בו עסקינן, המתרגם ולא הנוטריון המאשר את נתינתו.

ואילו האחראי על נכונות-תרגום במקרה של "אישור נכונות תרגום נוטריוני" הינו הנוטריון - הכפוף לדין משמעתי.

לדוגמא: בבד"מ (ת"א) 221/96 הורשע נוטריון שאישר נכונות תרגום מעברית לאנגלית בהשתמשו במילים "שאינן קיימות בשפה האנגלית או שהכתיב שלהן שגוי"!

בבד"מ (ת"א) 11/79 הורשע נוטריון מאחר ונתן אישור נכונות תרגום לגבי מסמך שהיה ערוך בשפה העברית ומתורגם לגרמנית - בעוד שמבדיקה עולה כי התרגום "מוטעה ומטעה" וכי לנילון "אין ידיעה אלמנטרית בשפה הגרמנית ומכל מקום הוא לא פעל כבעל ידע בשפה הזאת" כך שהצהרתו כי הוא "שולט היטב" בשפות בהן עסקינן היתה כוזבת!

 

 

יונה דה-לוי, עו"ד

יו"ר ועדת הנוטריונים

קישורים
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון